סיכום על Scientology עבור מדענים
מאת ל. רון האברד
(המשך)
קצת פחות מתשע-עשרה שנים לאחר פרסום 'הספר הראשון', גיליתי את העובדות ואת הסיבות שמאחורי ההתקפות.
בעוד שזה היה אפשרי שמי שיזם ומימן אותן היה כנסייה או המדינה, זה לא היה המקרה.
הסוד החסוי מאחורי תשע-עשרה שנים של התקפות היה בקרנות למימון מחקרים.
אף אחת מהן לא התקיימה בתקופתי. אבל אחרי המלחמה, קבוצות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים ארגנו ב-1948 פעילות של קרנות מחקר באמצעות ארגונים בינלאומיים. ממשלות תרמו להם סכומי עתק תמורת תוצאות שוליות להדהים ואפילו לא חוקיות או לא ישרות של ניסויים בבני אדם.
אין לי מושג למה עבודתי, כשאני מרכיב אותה עכשיו יחד, נתפסה כאיום על הקצאות מימון כאלה. היא גם נתפסה כאיום על ההכנסות מריפוי. במשך שנים חשבתי שהנקודה השנייה היא הדומיננטית. אבל זה לא נכון. ראיתי את ההקצאות ואת רשימות הגופים שקיבלו הקצאות מהסוג הזה.
לא היה כל פסול בהקצאת מימון למחקר. אך להקצות זאת כפעילות מדעית, לאנשים חסרי הכשרה במתודולוגיה מדעית או במוסכמות, היה שגיאה חמורה. בניגוד לביולוג, לכימאי ולמדענים אחרים, הפסיכולוג והפסיכיאטר אינם יודעים דבר על השיטה המדעית, הם יודעים מעט אם בכלל על מתמטיקה והם אינם שותפים כלל למשמעת הבסיסית שמאגדת את המדענים יחדיו. הם עוברים הכשרה בנושאים סמכותיים וגישתם היא רודנית לחלוטין.
המימון לא משמש למחקר ממשי אלא פשוט משולם לחבריהם. יש ברשותי את המסמכים על כך.
במשך תשע-עשרה שנים, הנהר הזה של מולטי-מיליוני דולרים שזרם בכל העולם שימש כדי לתקוף כל חוקר עצמאי וכדי לקדם את התוכניות המטורפות ביותר לשליטה פוליטית שבדקתי אי פעם. לא הייתי יוצא בהצהרה כזאת בלי שהמסמכים יהיו בהישג ידי, לאחר שהם נשלחו אליי על-ידי רופאים שגם הם לא אוהבים אותם.
לפיכך אני מסיק שזו שגיאה חמורה להעניק לאנשים חסרי הכשרה או חסרי מיומנות מימון בלתי מוגבל למחקר, דבר שבעצמו יכול להפוך לאיזור מתבדל וקטן שמגן על עצמו באכזריות ושעצם נוכחותו עלולה להיות קטלנית מאוד.
מדעי הרוח לא עמדו בקצב של המדעים המדויקים משום שבמדעי הרוח לא היו מדענים אמיתיים. לא היו שם הכללים והמוסכמות הבסיסיים של המדענים לפיזיקה.
עם זאת, כדי שהסדר החברתי כולו יוכל להתקדם, זה תלוי בכך שמדעי הרוח ידביקו את הפער של הזמן שהם איבדו. ועם זאת, האווירה שבה חייבים לערוך את המחקר כמעט שלא השתנתה מאז ימי הֶגֶל.
פעלתי בתחום הזה ברצינות וביעילות ללא כל מימון וכשאני נאבק ביריב בעל מימון-יתר עצום.
החברה בכללותה לא מתנגדת להתקדמות בתחום הזה. הכנסיות לא מתנגדות לכך. אבל ממשלות, בעידוד ה-"סמכות" הלא מיומנת, תקפו כל התקדמות שנעשתה מצד חוקרים רציניים של נושאים בסיסיים.
רק למעטים יש את האומץ או הכוח להתייצב נגד יריב כזה ועדיין להמשיך בעבודתם.
הקמפיין להכפיש כל עבודה כזאת מכפיש גם את אפשרות קיומה ומרפה את ידיהם של מדענים אמיתיים.
בזמני, ראיתי את ד"ר וילהלם רייך, רופא שחקר אנרגיות עדינות במיינד, נהרג בידי ה-FDA של ארה"ב בעידודם של גורמים אינטרסנטיים שמומנו יתר על המידה. ראיתי אחרים שהותקפו באכזריות בגלל ניסיונות לקדם את הידע על מדעי הרוח.
אני לא מבקש מענקי מחקר ולא הזדקקתי למענקי מחקר מזה זמן מה.
עשיתי פריצת דרך בתחום הזה. נדרשו לכך שלושים ושמונה שנים של עבודה קשה. זה מצליח. ניתן להעמיד אותו למבחן ההוכחות והבדיקות המדעיות הרגילות. זה נבדק שוב ושוב על-ידי אנשים מיומנים. יש חמישים וחמש אקסיומות, יש מאגר ניכר של נתונים ליישום, יש מעל שישה-עשר מיליון מילים של חומרים שנאספו.
לעתים מאשימים אותי שאני לא מפרסם את הנתונים. הם נמצאים שם לשימוש הציבור ואנשי מקצוע. אבל כשהצעתי אותם לממשלת ארה"ב כדי לשפר את האי-קיו של מדענים ולקצר בחצי את זמן התגובה של טייסים, סוורים פשטו על המשרד שלנו בוושינגטון עם אקדחים שלופים, כשהם מתחזים למרשלים פדראליים, והחרימו, בנוסף לספרים, גשר ויטסטון שבו אנחנו משתמשים.
נכפה עליי להשתמש באמצעים החריגים ביותר כדי לקדם את המחקר.
זה תיאור קצר של המצב שמסביר למה לא היתה פעילות מדעית אמיתית בתחום מדעי הרוח. מדען בתחום המדעים המדויקים לא היה מאמין איזה תוהו ובוהו, חוסר מיומנות, חוסר יושר ויריבות קיימים בנושאים האלה.
