העולם המופלא של הספרות הזולה, שבו ל. רון האברד שלט בכיפה במשך כמעט שני עשורים: כפי שמראה אפילו מבט שטחי על המגזינים המציגים את יצירתו, הסיפורים שלו עסקו בכל סגנון כתיבה שאפשר להעלות על הדעת – ממסע בין-גלקטי ועד למערבונים, סיפורי מסתורין, הרפתקאות ואפילו סיפורי אהבה.

סופר

"הדבר שבדרך כלל מפספסים", העיר פעם ל. רון האברד, "הוא שהכתיבה שלי מימנה את המחקר". אף על פי כן ולמרות כל מה שנבע ממחקרו, מורשת הספרות של ל. רון האברד היא בעלת שיעור קומה בפני עצמה. לאחר שפרסם חמישה-עשר מיליון מילים בין השנים 1929 ל-1941, השם ל. רון האברד היה למעשה מילה נרדפת לסיפורת עממית בשנות ה-30 וה-40. למעשה, כפי שהצהיר החבר והסופר פרדריק פול: "ברגע שסיפוריו של רון הופיעו על דוכני העיתונים, הם הפכו להיות חלק מהמורשת התרבותית של כל מעריץ". בהתחשב בכמות עבודתו של מר האברד במהלך השנים האלה – יותר ממאתיים סיפורים ורומנים שנגעו בכל הז'אנרים הפופולאריים, לרבות סיפורי מסתורין, מערבונים, הרפתקאות, פנטזיה, מדע בדיוני ואפילו רומנים – אותה מורשת תרבותית היתה באמת עשירה.

בהתאם לכך, אמצעי הביטוי העיקרי של מר האברד במהלך השנים האלה היה 'הספרות הזולה'. חוברות הספרות הזולה, שנקראו על שם הנייר הזול שעליו הן הודפסו, היו ללא ספק הפרסום הספרותי הפופולארי ביותר באותם ימים. למעשה, עם כ-30 מיליון קוראים קבועים – רבע מאוכלוסיית ארצות-הברית – השפעתן היתה בהחלט בלתי מעורערת עד להופעת הטלוויזיה. אבל אם הספרות הזולה היתה בראש ובראשונה אמצעי פופולארי, היא בשום אופן לא היתה נטולת איכות ספרותית. בין אלה שהתחילו את הקריירה שלהם במגזינים כמו Argosy,‏ Astounding Science Fiction,‏ Black Mask ו-Five-Novels Monthly היו ריימונד צ'נדלר, דשייל האמט, אדגר רייס בורוז ורוברט היינליין. אם כן, לא לחינם מר האברד היה מסתכל בחיבה אחורה על "הימים הטובים ההם" עם הסיפורים על הערבים שבהם בילה עם דש האמט הגדול, עם אדגר "טרזן" בורוז ועם 'מר ספרות זולה' בעצמו, ארתור ג' ברקס. למרות שמר האברד לא דיבר במיוחד על הסטאטוס שלו עצמו, סטאטוס זה היה לא פחות אגדי.

"כשסופר כותב סיפור הרפתקאות עליו לדעת שהוא יוצא להרפתקה עבור הרבה אנשים שלא יכולים. הסופר צריך לקחת אותם ממקום למקום ברחבי הגלובוס ולהעניק להם ריגוש, אהבה וריאליזם".

– ל. רון האברד

למעשה, כדבריו של פרדריק פול, "אף אחד לא עשה בצורה טובה יותר את מה שהוא עשה ... בצורה ססגונית, מלהיבה ומאתגרת ללא הפסק". דוגמה לכך היא הרומן הראשון באורך מלא של ל. רון האברד, Buckskin Brigades.‏ Buckskin Brigades, שהתפרסם בתור העבודה הראשונה שנתנה מבט מדויק על האינדיאנים בני הבלקפיט, כלל את כל מה שפול תיאר ואף יותר. הספר הוגדר על-ידי הניו-יורק טיימס בתור "רומן מסוג בהחלט נדיר", ונאמר עליו שהוא הציג את החשיפה הראשונה האמיתית של מה שהיה באותו זמן קלישאה גזענית למדי, שהילידים האמריקאים (האינדיאנים) הם פראים רצחניים. אכן, כפי שחברי המועצה של הבלקפיט הכריזו מאוחר יותר, "ערכי המוסר והאתיקה שלנו מעולם לא הוצגו בבהירות כזאת". בנוסף, מה שמייחד את Buckskin Brigades הוא העובדה שהספר הגיע לרשימות רבי-המכר כחמישים שנה אחרי פרסומו הראשון.

דבר נוסף שזכה בדרך כלל להתייחסות בנוגע לעבודתו של ל. רון האברד בשנות ה-30 היה המגוון המדהים של עבודותיו וקצב הייצור המהמם שלו. כפי שהסביר העורך של Standard Magazines, ג'ק שיף, אם מישהו היה זקוק לסיפור ביום שני, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להתקשר לרון האברד ביום שישי – וזאת לא היתה הגזמה. עם תפוקה קבועה של בין 70,000 מילים ל-100,000 מילים בחודש, מר האברד הפך למלך הסופרים של תפוקה מהירה (וזה רק בשלושה ימי עבודה בשבוע, ובכל ז'אנר שניתן להעלות על הדעת).

כתסריטאי בהוליווד באותה תקופה, זכורה באותה מידה גם התפוקה הגבוהה שלו בכתיבת תסריטים לסרטים כמו 'הרפתקאותיו של הטייס המסתורי' ו-'הרפתקאותיו הגדולות של ביל היקוק הפרוע' של חברת קולומביה, ו-'העכביש חוזר' של האחים וורנר; ואפילו יותר מזה, לאור העובדה ש-'סודו של אי המטמון' נחשב לאחת מהסדרות הרווחיות ביותר של סרטים בהמשכים באותה תקופה. פרק הזמן הקצר שלו בהוליווד ב-1937 לא היה תרומתו היחידה לנושא; משום שלמעשה, בין עבודותיו האחרונות במהלך שנות ה-70 וה-80 היו כמה תסריטים במגוון ז'אנרים.

בעוד שהתפוקה שלו היא מגוונת ומדהימה, שום דיון בתפקידו של ל. רון האברד בתחום הסיפורת האמריקאית בשנות ה-30 אינו שלם ללא התייחסות לתרומתו בעיצוב מחדש של המדע הבדיוני והחותם הבלתי ניתן לערעור שהשאיר בתחום הפנטזיה.

השנה היתה 1938, ולמרות שהשם ל. רון האברד עדיין לא היה בדיוק שם מוּכּר מאוד, הופעת שמו על עמוד השער של המגזינים Thrilling Adventures או Five-Novels Monthly הבטיחה עלייה מיידית בכמות המכירות. (זה היה נכון גם לגבי כמה משמות העט שבהם ל. רון האברד השתמש כדי להיכנס לז'אנרים השונים.) ענק ההוצאה לאור סטריט אנד סמית, שקיווה להרוויח בדיוק מהפופולאריות הזאת, גייס את מר האברד כדי שיכניס מגע של מצוינות ספרותית למגזין החדש שהוא רכש, Astounding Science Fiction. למרות שהוא לא הכיר את הז'אנר, מר האברד הסתקרן מההצעה. בעוד ש-Astounding התמקד בעבר במכונות לא הגיוניות – חלליות, רובי לייזר ורובוטים – סטריט אנד סמית קבעו שהמגזין חייב לנקוט גישה שמדגישה יותר את הצד האנושי, עם דמויות ממשיות לגמרי, כלומר "אנשים אמיתיים".

התוצאה היתה מאגר ספרותי שיחיה לעד באוסף המרשים של ספרות ספקולטיבית. אם לציין רק קלאסיקה אחת שהיתה רבת-השפעה, היה סיפורו של ל. רון האברד, 'האפלה סופית' (Final Blackout), שרוברט היינליין הכריז שהוא "יצירת המדע הבדיוני המושלמת ביותר שאי פעם נכתבה". מההסדר בין ל. רון האברד לסטריט אנד סמית הגיע גם העיסוק הראשוני של ל. רון האברד בז'אנר הפנטזיה וספרו 'פחד' שמהווה את ציון הדרך של אותו עידן. 'פחד', שמבוסס על המחקר האתנולוגי שלו, מספר על התנגשות בין מדע לאמונה תפלה שבסופו של דבר גרמה לאומן האימה סטיבן קינג לכנות אותו "אחד הספרים הבודדים בז'אנר המצמרר שבאמת מגיע לו התואר 'קלאסי', תואר שלפעמים משתמשים בו יותר מדי, כמו במשפט 'זהו סיפור קלאסי של סכנה ואימה סוריאליסטיות שמתפתחות בהדרגה'."

אבל 'פחד' בשום אופן לא היה העבודה היחידה של ל. רון האברד שזכתה לתואר 'קלאסית'. לאחר היעדרות של שלושים שנה מכתיבת סיפורת כדי להתמסר לפיתוח של Dianetics ו-Scientology, ולציון חגיגת היובל שלו כסופר מקצועי, מר האברד חזר בשנות ה-80 עם שני רבי-מכר מונומנטליים, 'שדה קרב ארץ', יצירת המדע הבדיוני הגדולה ביותר שיצאה לאור בכרך אחד, והסדרה בת עשרת הכרכים ו-1.2 מיליון המילים, 'משימה ארץ'.

'שדה קרב ארץ', שתואר בהתלהבות כ-"סאגה סוערת ומשעשעת", ושא"א ון ווגט כינה "הספרות הזולה המצוינת מתנגנת בכל שורה", הוא רומן בסדר גודל אגדי ועדיין נותר ברשימת רבי-המכר הטובים ביותר בתולדות המדע הבדיוני. יתרה מכך, זה היה רב-המכר הראשון בז'אנר במשך למעלה מעשור והוא המשיך לככב ברשימות רבי-המכר שמונה חודשים לאחר פרסומו המקורי, דבר שהיווה תופעה לכל דבר. בתור שכזה, הוא תואר בצדק בתור הספר שהחזיר את המדע הבדיוני לחזית הספרות העממית, והוא עומד בפני עצמו כציון דרך שאין שני לו. בהתאם לכך, הוא זכה בפרס 'מגילת הזהב' של 'האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה', וכן ב-'פרס סאטורן' של האקדמיה. ליצירה הוענק גם 'פרס טטרה-דרמה ד'אורו' של איטליה (עבור מסר השלום שטבוע בעלילה) ופרס גוטנברג מיוחד על תרומה יוצאת דופן לז'אנר.

לא פחות מהוללת היתה הסדרה בת עשרת הכרכים, 'משימה ארץ', שזכתה ב-'פרס קוסמוס 2000' שהוענק על-ידי קוראים צרפתיים וב-'פרס נובה למדע בדיוני' מ-'הוועדה הלאומית באיטליה למדע בדיוני ופנטזיה' (כבוד ראוי לציון משום שמר האברד היה הסופר הראשון הלא איטלקי שקיבל את הפרס). הסדרה זכורה גם בזכות העובדה שכל אחד מעשרת הכרכים הגיע מיד לרשימת רבי-המכר הבינלאומיים – הישג שאין שני לו בתולדות ההוצאה לאור.

ובנוסף לכך, הרומנים המאוחרים של ל. רון האברד המשיכו לעשות היסטוריה. 'שדה קרב ארץ', לדוגמה, חזר שוב ושוב לרשימות רבי-המכר ונבחר לאחרונה בין הרומנים המובילים ביותר מבין שלוש מאות הרומנים הטובים ביותר בשפה האנגלית במאה השנים האחרונות. יתרה מכך, יחד עם עבודותיו שלא מתחום הסיפורת, לא פחות משלושים כותרים של ל. רון האברד הופיעו ברצף ברשימות רבי המכר הבינלאומיות בשנות ה-80 וה-90 – הישג נוסף שאין שני לו בתולדות ההוצאה לאור. גם 'משימה ארץ' וגם 'שדה קרב ארץ' מוצגים כעבודות לדוגמה של כתיבה יוצרת באינספור מכללות ואוניברסיטאות; ול. רון האברד עצמו נמנה היום עם הסופרים הנקראים ביותר בתקופה זו או בכל תקופה אחרת.