הומניסט

למרות מערך פלאי הטכנולוגיה של המאה הזאת – בתחום הרפואה, התחבורה, האנרגיה האטומית והתקשורות האלקטרוניות – אנחנו חיים בחברה מוטרדת בצורה חמורה. תחת המתקפה המשולשת של שימוש בסמים, פשיעה והתדרדרות של ערכי המוסר, רוב העולם הזה הפך באמת לישימון. על פי כמה אומדנים, מריחואנה, לדוגמה, הפכה ליבול המזומנים הגדול ביותר באמריקה, בעוד שסך הרווחים השנתיים המשוערים שמתקבלים מסמים לא חוקיים מוערך בכ-500 מיליארד דולר. למספרים אלה מתווספים עוד 700 מיליארד דולר שמושקעים בתרופות ובסמים פסיכיאטריים – עד שלבסוף, אנחנו עומדים מול משבר בקנה מידה עולמי שבו האנשים בכדור הארץ מוציאים יותר כסף על תרופות וסמים מאשר מה שרוב המדינות מייצרות במונחים של סחורות ושירותים.

עם זאת, הכנסה שמתקבלת בצורה לא ישרה היא רק מדד אחד למחיר של השימוש בסמים כיום. מדד נוסף הוא הקשר לפשע. בהתאם למחקרים של משרד המשפטים בארצות-הברית, כאשר אלה שנאסרים על פשעים אלימים נבדקים כדי לראות אם הם לקחו סמים לא חוקיים, תוצאות הבדיקה אצל מחציתם הן חיוביות, מה שאומר מעל מיליון מעשי אלימות בשנה ... והמחיר של זה במונחים של אומללות אנושית הוא בל ישוער.

בתחתית השנויה במחלוקת של שימוש בסמים ושל פשיעה טמון מה שמכונה "משבר מוסרי פוסט-מודרני". גם כאן, העובדות מטרידות: יותר מ-40 אחוז מכל קשרי הנישואין מסתיימים בגירושין, עוד 40 אחוז מכל בני הנוער באמריקה מודים בקלות שהם משקרים למען רווח כספי, ועוד 64 אחוזים מודים שהם מרמים בבחינות. התמונה הולכת ונעשית עוד יותר קודרת לאור חוסר המוסריות של המרחב הווירטואלי (סייברספייס). כלומר: לפחות 10 אחוזים מכל האתרים באינטרנט מוגדרים כפורנוגרפיים ו-40 אחוזים מכל התוכנות העסקיות הן פיראטיות. אם כך, זה לא מפתיע שכאשר שיעורי הפריצה, המעילה בכספים ושאר הסוגים של גניבה תופסים ממדים עצומים, היסטוריונים מגדירים את התקופה הזו כעידן של אי-הגינות מוסרית שאין דומה לה מאז נפילתה של רומא.

ל. רון האברד, שכבר ב-1950 הרגיש לאן העולם הזה פונה, החל לחפש אמצעי שבאמצעותו, כפי שהוא כתב:

"האדם יכול למצוא שוב את רגליו, יכול למצוא את עצמו בחברה מאוד מבולבלת, חברה מכניסטית, והוא יכול להשיב לעצמו מעט מהאושר, מעט מהכנות ומעט מהאהבה וטוב-הלב שמהם הוא נוצר."

לפיכך באות הטכנולוגיות ההומניטריות שלו להשיב לאדם את ההגינות האנושית ומכאן כל מה שתגלה בעמודים הבאים.