תשובות לסמים

למרות ש-ל. רון האברד זיהה לפני זמן רב מה היה טמון בסמים באופן פוטנציאלי מבחינת הסבל האנושי, המהפכה של שנות ה-60 שנקראת 'המהפכה הפסיכדלית' היא זאת שקידמה את עבודתו האינטנסיבית ביותר בזירת הגמילה. ההסבר ההגיוני שלו היה פשוט – אף אחד לא יכול להיות חופשי מבחינה רוחנית אם הוא כבול לחומר כימי. לא זו בלבד שהשימוש בסמים סיכן את בריאותו של האדם, אלא שהוא סיכן גם את קצב הלמידה שלו, את עמדותיו, את אישיותו ואת החדות השכלית הכללית שלו. ואומנם, בעקבות בדיקה ב-1973 של תוצאות השימוש הנרחב בסמים בקרב צעירים בניו-יורק, הוא החל לדבר על מגפת הסמים הזאת במונחים של אסון חברתי הרסני – ולאור מה שקרה אחרי העשור הפסיכדלי ההוא, לרבות צריכה נרחבת של קוקאין והרואין וכל האלימות שנלווית לזה, הוא צדק. ההרס החברתי אכן התברר כאסון. הבעיה גם לא היתה מוגבלת בשום אופן לצריכת סמי רחוב בשולי החברה. להפך, לאור העובדה שהמוסדות הפסיכיאטריים וחברות התרופות דחפו תרופות באופן פעיל לעורקי המֵיינסטְרים של החברה, ההשלכות היו כולן בתחום התרבותי. בנוסף, בעקבות המשך חקירה בשלהי שנות השבעים, התגלתה בעיה הרסנית נוספת שהתפתחה מתחת לפני השטח: אפילו שנים אחרי הפסקת השימוש בסמים ותיקון כל הנזק המיידי, האדם שנהג בעבר להשתמש בסמים עדיין נשאר בסכנה חמורה.

במרכז הבעיה, כפי שמר האברד גילה, היו משקעים זעירים של סמים שנלקחו בעבר אשר נתקעו ברקמות השומן של הגוף. משקעים אלה, שעלולים להיכנס לפעולה בכל רגע, הם האחראים למה שבדרך כלל נקרא הפלֶשבֶּק, והתברר שהם במיוחד מטרידים עבור אלה שלקחו אל-אס-די. למעשה, אפילו שנים לאחר צריכת הסם, משתמשים לשעבר מצאו עצמם בטריפים מחרידים ובלתי ניתנים לחיזוי. יתרה מזאת, כפי שמר האברד גילה לאחר מכן, סמי רחוב הם לא החומרים המזיקים היחידים שנתקעים ברקמות השומן. למעשה, כמעט כל סוג של סם או תרופה, רעל כימי, חומר משמר, קוטל מזיקים ופסולת תעשייתית שנכנסים לגופנו באופן קבוע יכולים באותה הצורה להיתקע בגוף ולהזיק לנו.

אוסף הטקסטים המתארים את העברת תוכנית ה-Purif של ל. רון האברד, לרבות: ׳גוף נקי, ראש נקי׳, חוברת עבודה מאוירת וחומרים טכניים כדי לפקח על הנוהל

לתגלית זו – וללא ספק ל. רון האברד היה הראשון שהכיר בכך – היו השלכות עמוקות. קח לדוגמה דו"ח שפורסם בעקבות זאת על-ידי 'הסוכנות לאיכות הסביבה', אשר הודה שהאמריקאי הממוצע צורך יותר משבע מאות חומרים שעלולים להיות מסוכנים לגוף. באשר למשמעות של כל זה במונחים של בעיות בריאות וחיים קצרים יותר, את זה הסוכנות אינה יכולה לומר. אך עובדה אחת ברורה מאוד, הן מתוך מחקרו המקורי של מר האברד והן מתוך מחקרים רפואיים שבוצעו לאחר מכן: אותם חומרים רעילים גורמים במידה רבה להפחתת יכולתנו לפעול, לחשוב ולקלוט בחושים.

הנזק נגרם בדרך הזו: בהתחשב בעובדה שהגוף הוא בעיקרון מערכת תקשורת, כשהמוח פועל כמרכזייה ומתרגם מחשבה לפעולה, חומרים ביוכימיים יכולים להיות הרסניים – למעשה ממש לשבש את דפוסי החשיבה הנורמליים. אין צורך לומר שהחומרים הרעילים האלה פוגעים גם בקצב הלמידה שלנו, בזיכרון שלנו ובכל שאר הדברים הנחוצים לרווחתנו הפיזית והרוחנית.

בתשובה למה שהוא תיאר בצדק כמשבר ביוכימי, מר האברד פיתח תוכנית שלמה לנטרל אותו. התוכנית מוסברת בצורה מקיפה ביותר בספר 'גוף נקי, ראש נקי' ומשתמשת במשטר מדויק של התעמלות, סאונה ותוספים תזונתיים תחת קישור רפואי. התוכנית נקראת באופן הולם בשם 'תוכנית ה-Purif' ונועדה להביא לידי ניקוי הגוף מרעלים על-ידי סילוק בפועל של משקעי סמים מרקמות השומן.

במחקר מדעי שנערך לאחרונה על תוכנית ה-Purif של ל. רון האברד, ׳המרכז לחקר הפרעות התמכרות וכאב כרוני׳ מצא ששאריות סמים בהחלט נוקו מהגוף, מה שמאשר את הממצאים של מר האברד.

למעשה, על פי מחקרים רבים, 'תוכנית ה-Purif' היא האמצעי היחיד להסרת משקעי הסמים מרקמות השומן. למעשה, כאשר התגלה שכמויות מסוכנות של חומר מעכב שריפה חדרו לגופם של תושבי מישיגן ב-1973, רק 'תוכנית ה-Purif' הצליחה להפחית את רמות הרעל. בדומה לכך, התברר שהתוכנית הזו היא האמצעי האפקטיבי היחיד לסילוק גורמי זיהום הנישאים באוויר אצל אנשי כוחות ההצלה שהשתתפו בחילוץ של 11/9 וסבלו ממחלות ריאה; ולכן הכבאים בניו-יורק תיארו את התוכנית כמצילת חיים, פשוטו כמשמעו.

"כמי שפיתח את תוכנית ההזעה הזאת בסאונה, ל. רון האברד גילה שמשקעי סמים/פסולת חילוף חומרים נאגרים ברקמת השומן של הגוף לתקופות זמן ממושכות. אני נדהם מהדיוק של ממצאיו. הגרפים והדו"ח הראשוני מראים את מה שציפינו לו במשך זמן רב – סמים בהחלט משתחררים במהלך התוכנית הזאת".

פורסט טננט, ד"ר לרפואה, מנכ"ל, המרכז לחקר הפרעות התמכרות וכאב כרוני

ניתן לראות שהתוצאה הסופית היא מרשימה ביותר; באופן עובדתי היא הגדירה מחדש את הפרמטרים של הרפואה הסביבתית. כי בעוד שקודם לכן רופאים טיפלו רק בסימפטומים של הצטברות רעלים – שכללו תשישות, איבוד זיכרון זמני ובחילה – לפתע הם היו מצוידים בכלים לטפל במקור שנמצא בבסיס הבעיה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שסיימו את התוכנית לא רק מדווחים על שיפור בקליטות החושיות, אלא גם טוענים שהם מאושרים יותר באופן כללי, נמרצים יותר, ערניים מבחינה מנטלית ובסך הכול בריאים ומרוצים יותר. מכאן, הדיווחים שנבעו מכך על שיפורים דרמתיים ביחסי אנוש, ובקצרה, השבה לאדם של מה שמר האברד תיאר בצורה כל-כך יפה בתור:

"... מעט מהאושר, מעט מהכֵנות ומעט מהאהבה וטוב-הלב שמהם האדם נוצר".