טכנולוגיית הלמידה

לנוכח משבר אקדמי פוסט-מודרניסטי ל. רון האברד הציג את השיטות החינוכיות שלו. שיטות אלה, שמבוססות על ארבעים שנות ניסיון כמחנך, מציגות את ההבנה המקיפה הראשונה של המחסומים האמיתיים ללמידה אפקטיבית. מר האברד גם פיתח טכנולוגיה מדויקת כדי להתגבר על אותם מחסומים, וכך ללמוד וליישם כל תחום ידע.

תרומתו לתחום ידועה בתור 'טכנולוגיית הלמידה' ומספקת את הגישה המעשית הראשונה ללמד תלמידים איך ללמוד. היא מציעה שיטות לזהות ולפתור את כל הקשיים בקליטת מידע, לרבות מחסום שלפני כן לא זכה להכרה ושבסופו של דבר נמצא בשורש של כל אי-ההצלחה להמשיך במסלול למידה נתון. בקצרה, טכנולוגיית הלמידה מאפשרת לכל אחד ללמוד כל דבר.

מאחר שהיא מושתתת על יסודות שמשותפים לכולם, היא גם משפיעה על כל הקשת הסוציו-אקונומית והתרבותית. בנוסף לכך, היא משיגה תוצאות עקביות ללא יוצא מן הכלל בכל קבוצות הגילאים. ואומנם, שלושת ספרי הלימוד הסמכותיים בנושא, 'מדריך הלמידה הבסיסי', 'כישורי למידה לחיים' ו-'ללמוד כיצד ללמוד' נבדלים זה מזה רק בגישתם לחומר. הראשון נועד לבני נוער ומעלה, השני מכוון לקוראים צעירים יותר, והשלישי מציע את היסודות של טכנולוגיית הלמידה לילדים בגילאי שמונה עד שתים-עשרה.

״המטרה והשאיפה של כל חברה, כשהיא עוסקת בבעיית החינוך היא לשפר את היכולת, את היוזמה ואת הרמה התרבותית, ובאמצעות כל אלה לשפר את רמת ההישרדות של אותה חברה. וכאשר חברה שוכחת אחד מהדברים האלה, היא הורסת את עצמה על-ידי אמצעי החינוך שלה."

– ל. רון האברד

הנקודה היא: הטכנולוגיה של מר האברד ללמידה ולידיעת קרוא וכתוב היא לא פחות אפקטיבית בבתי-ספר יסודיים מאשר בבתי-ספר תיכון, בבתי-ספר מקצועיים ובאוניברסיטאות, שלא להזכיר משרדי מנהלים של תאגידים רב-לאומיים. בנוסף, התוצאות הסופיות הן קבועות ללא יוצא מן הכלל בכל האיזורים, בדיוק כפי ששלושת המחסומים להבנה זהים אצל כל תלמיד ותלמיד.

המחסום הראשון ללמידה

היעדר המאסה או החפץ הפיזי שהאדם לומד

המחסום השני ללמידה

מדרג לימודים תלול מדי

המחסום השלישי ללמידה

הכול נמחק לגמרי מהזיכרון מעבר למילה שאינה מובנת או שמובנת בצורה שגויה

כלומר: את המחסום הראשון ללמידה מר האברד מתאר בתור היעדר מאסה ומגדיר אותו במונחים של תגובה גופנית לכך שאדם לומד כאשר החפץ הפיזי שהוא לומד אינו בנמצא. לדוגמה, אם מישהו מנסה לתפוס את אופן התפקוד והפעולה של טרקטור מבלי שיהיה שם טרקטור אמיתי או תמונה, איור או דגם מוקטן של טרקטור, הוא יסבול מכל מיני תגובות לא רצויות, שכוללות, בין השאר, כאבי ראש וסחרחורת.

את המחסום השני ללמידה הוא מתאר בתור מדרג תלול מדי ומגדיר אותו במונחים של לנסות לשלוט בנתון מסוים או במיומנות מסוימת מבלי להבין את הצעד המוקדם יותר שהוא הכרחי. כדוגמה, הוא מציין את הנהג המתלמד שלא מסוגל לתאם בין הידיים לרגליים כדי להחליף הילוכים בצורה ידנית. למרות שניתן לחשוב שהקושי טמון בקשיים בהחלפת ההילוכים, למעשה ישנה מיומנות מוקדמת יותר שהתלמיד לא מבין או לא שולט בה, אולי פשוט המיומנות של שמירת הרכב על הכביש.

המחסום השלישי והחשוב ביותר הוא המילה שאינה מובנת כהלכה, שאותו הוא מסביר בצורה הזאת: האם אי פעם קראת משהו והגעת עד לתחתית הדף ואז הבנת שאתה לא יכול לזכור שום דבר ממה שכתוב בדף הזה? כאן טמונה התופעה של המילה שאינה מובנת כהלכה, כלומר, הכול נמחק לגמרי מהזיכרון מעבר למילה שאינה מובנת או שמובנת בצורה שגויה. ולהפך, כאשר המילה המטרידה מאותרת ומוגדרת כהלכה, הכול נעשה ברור באורח פלא. המילה שאינה מובנת כהלכה מובילה לקשת עצומה של השפעות מנטליות לא רצויות ומשפיעה רבות על חינוך באופן כללי, שלא לדבר על תהליך הלמידה האנושי בכללותו. מהבחינה הזו, זאת הבעיה שנמצאת בשורש כל אי-יכולת וכל כישלון בחינוך.

כדי לתקן את הבעיה, מר האברד פיתח הבהרת מילים. היא כוללת טכנולוגיה שלמה לטיפול במילים שאינן מובנות כהלכה והיא מוגדרת בצורה הולמת בתור "הנושא והפעולה של סילוק הבערות, הדברים שאינם מובנים כהלכה וההגדרות הכוזבות של מילים והמחסומים לשימוש בהן". כשלוקחים בחשבון עד כמה מקיפות השיטות שלו לטיפול מוצלח בשלושת המחסומים ללמידה – זוהי 'טכנולוגיית הלמידה' ובה טמון כל מה שאדם צריך לדעת על מנת לקלוט כל נושא או לשלוט בכל מיומנות.